“השיר הזכיר לי דברים שכבר שכחתי להגיד. אמא שמעה את השם שלה בפזמון ופשוט חיבקה אותי.”

“הכנסתם לתוך שלוש דקות את הקפה הראשון, הדירה הקטנה וכל הדרך שעברנו.”

“לא ידעתי שאפשר להכניס חיים שלמים לשיר אחד. מהרגע שהוא הגיע, הוא כבר הפך לשיר של שנינו.”

“הוא שמע את השם שלו בפעם הראשונה ופשוט השתתק. זו הייתה המתנה הכי מדויקת שיכולתי לתת.”

“הצלחתם להפוך זיכרון קטן לרגע שכל המשפחה יכולה לשמור, לשמוע ולשתף.”

“כל הבדיחות הקטנות שלנו נכנסו לשיר. היא התחילה לצחוק, ואז הגיעו הדמעות.”

“כשהפזמון התחיל, שנינו הבנו שזה הסיפור שלנו. גם האורחים ביקשו לשמוע שוב.”

“כתבנו על הבית שלה ועל ארוחות שישי. עכשיו היא משמיעה את השיר לכל נכד שמגיע.”

“אחרי כל הנאומים, דווקא השיר אמר את מה שרצינו. אבא ביקש את הקישור מיד.”

“רצינו להזכיר לה כמה היא עברה וכמה אנחנו גאים בה. השיר הצליח לומר הכול.”